חנייה יכולה לתפקד כראוי רק כאשר הטמפרטורה בה מספיקה לעבודה. כשהאוויר נהיה קר מדי, הידיים שלנו נעשות לא זריזות, העבודה נעצרת, והזמן עובר לאט. תנור חימום באינפרא-אדום יכול לשנות את המצב הזה, אך רק אם הוא מותקן במקום שבו החום יגיע אלינו ישירות. המיקום אינו דבר שניתן להתעלם ממנו – הוא חשוב מאוד לתפקודו של התנור.
מה חשוב באמת? תנורי חימום באינפרא-אדום מספקים חום קרינתי, ולא אוויר חם. הם מחממים אנשים וחפצים ישירות, בדיוק כמו השמש. רבים מהמודלים משתמשים ברכיבי פחמן-פייבר או צינורות קוורץ כדי לייצר קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים או בינוניים, כך שניתן לקבל חימום מהיר וממוקד. תנור חשמלי בעל הספק של 1500–3000 וואט יכול לחמם חנייה לרכב אחד, בתנאי שהמיקום נכון. טרמוסטט פנימי מבטיח טמפרטורה קבועה, ללא צורך בהערכות. לצורך בטיחות, יש לבדוק שיש הגנה מפני הפיכה של התנור, ושהדירוג IP שלו מתאים לחללים מלאים אבק ורוחות.
גובה ההתקנה הוא גורם חשוב מאוד לנוחות. אם התנור נמוך מדי, החום יגיע רק לרצפה. אם הוא גבוה מדי, החום לא יגיע אל האדם שעומד במקום העבודה. לרוב החניות הביתיות, יש להתקין את התנור בגובה של 6 עד 8 רגל מהרצפה, בזווית של כ-30 מעלות לכיוון המטה. כך החום יגיע למשטחי העבודה, ולא נצטרך לרדוף אחר אזורים קרים.
כך ניתן לקבל חימום מהיר יותר, פחות הפרעות, ועלויות תפעול נמוכות יותר – החום מגיע למקום הנכון, ולא לתקרה.
חשוב לזכור שחימום באינפרא-אדום דורש קו ראייה ישיר. ארונות, רכבים שנמצאים בחנייה, וערמות של עץ יוצרים “צללים”, ולכן יש לתכנן את מסלול החום כך שיעבור דרך אזור העבודה העיקרי. וזכרו – תנור זה אינו מחמם את האוויר כמו תנורי אוויר מאולץ. באקלים קר מאוד, יש לשלב אותו עם בידוד וסגירה טובה של הדלת, כדי לשמור על החום בתוך החנייה.
יש להשתמש במעגל חשמלי מתאים ובשקע ייעודי, ולשמור על מרחק מספיק מחומרים דליקים, כפי שמצוין במדריך. יש לייעד קודם את מסלול החום, ורק אחר כך לקבע את התנור במקומו – שינויים קטנים יכולים להשפיע רבות על הנוחות בחנייה.