שמירה על החדר יבש: המציאות של חימום באמצעות אור אינפרא-אדום בחדרי אמבטיה
התקנת למפות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה דורשת איזון עדין. יש שם אדי מים ונקודות רטיבות בכל מקום, וכולנו יודעים שמים וחשמל הם שילוב מסוכן. אם הלחות חודרת פנימה, עלולים להיווצר קצרים או בעיות אחרות. כדי להשיג דרגת IPX4 – כלומר, כדי לוודא שהמכשיר יכול לעמוד בפני נקודות רטיבות מכל כיוון – עלינו להיות זהירים בנוגע לאופן בו אנו מבודדים את הרכיבים האלקטרוניים. המאבק נגד חום ומים הבעיה היא שעלינו לאטום את המכשיר היטב, אך הלמפות האלו נהיות חמות מאוד. רוב האטמים הרגילים נמסים בטמפרטורות גבוהות. זו בעיה. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בסיליקון או פלואורופולימרים שעמידים בטמפרטורות גבוהות. הם לא מתעוותים או נהרסים כשהלמפה מגיעה לטמפרטורתה המרבית, כך שהאטימה נשארת יעילה. שמירה על בטיחות אנו לא לוקחים סיכונים עם החוטים החשמליים. אנו שומרים על המעגלים החשמליים הראשיים בנפרד מהמכשיר, באמצעות חוטים מבודדים כפולים. אנו גם משתמשים בחומרים מחזקים סביב החיבורים החשמליים. למה? בגלל “התפשטות החשמל”. זו דרך אלגנטית לומר שהלחות יכולה לפעול כגשר, ולאפשר לזרם חשמלי לעבור מעל המשטח ולפגוע במסגרת המתכתית של המכשיר. ותמיד ודאו שהמכשיר מחובר לקרקע. אם האטימה נפגעת, רוצים שהמכשיר יכבה מיד. עדיף שהחשמל יופסק מאשר שהמכשיר יהיה חשמלי. הפשרה שעליכם להכיר יש חיסרון: כשאנו אוטמים את המכשיר כדי למנוע חדירת מים, אנו גם כולאים את האוויר בתוכו. מכיוון שהלמפה לא יכולה “לנשום” כמו מכשירים שנמצאים באוויר הפתוח, הטמפרטורה בתוך המכשיר עולה. אם ההספק של הלמפה גבוה מדי, הסיבים שלה עלולים להישרף, והלמפה תפסיק לעבוד מוקדם מדי. עצתי? היו זהירים עם ההספק של הלמפה. התאימו אותו ליכולות הקירור של המכשיר, אחרת תצטרכו להחליף את הלמפות הרבה יותר מדי פעמים.